העוצמה שבאותיות הא-ב 

האותיות יכולות לעזור לאדם לברר מהם רצונותיו הגבוהים, רצונות שהגשמיות מסיטה אותו מהם עם היצריות, הצרכים הגשמיים, ההתנהגות של הסובבים, השאיפות הטפלות שבו והארציות. האדם צריך להתבונן במה הוא חושק בעמקי נשמתו, מהם מחשבותיו החבויות ורצונותיו הגבוהים. אותיות השם יכולות לסייע במשימה זו.

שם האדם הוא מפתח ליצירת יש מאין, השם פועל על האדם על פי הרבדים של אותיותיו, הצירוף שלהם עם המשמעויות שמקבל השם והכוח שבתוך האותיות. כך העוצמה קיימת גם בקריאה לאדם בשמו או בכינוי שלו. לדוגמא אותיות א' ב' ג' ד' :




א.

בנויה מהאותיות י' ו' י', סה"כ 26 כמניין יקוק, היוד העליונה היא היוד שבספירת החכמה וקוצה נוגע בכתר העליון שהוא מושך מעולם אדם קדמון את השפע של מקור האין סוף ברוך הוא וברוך שמו, ה-ו' הוא ו' קצוות ומושך ישירות מהכתר העליון בחלק העליון של האות ו' ויורד אל ששת הקצוות, וה-י' התחתונה היא איחוד אמא עילאה ותתאה שהיא ספירת הבינה המצויה בחיבור היוד התחתונה עם האות ו' והיא הולכת עד לסוף האות י' התחתונה שהיא אמה תתאה והם עומדים כביכול האחת אל מול חברתה פנים אל פנים, הבינה היא בתפקיד הזכר והמלכות הנקבה. שני היודים רומזים על הברכה "פותח את ידיך". אלף בהיפוך אותיות יוצא פלא וגם אפל המורה על עומק האפילה בהבנת אות זו. בעמידתה בספירת הכתר היא מצויה בעולם השכל של האדם ומצביעה על רצונו והיא כמגדל פורח באוויר מכיוון שהיא מעל השכל ובמיקום הפיזי היא הגולגולת. האלף בנויה משלוש אותיות א' ל' ף', האות א' מצביעה על הזכר בכתר העליון המשפיע מעצמו, ה-ל' היא אות החיבור וה-ף' היא האדם המדבר (פה). מניעה את המילים כגון אדבר, אשיר, אבוא וכדומה. כאשר ה-א' הפתוחה מנוקדת בפתח מורה הדבר על רוחניות גבוהה. כאות הפתוחה מארבעת כיווניה היא תמיד פתוחה לתת שפע ולכן היא חיובית ביותר כאחת מהאותיות המרכיבות את המילה בה היא מופיעה. פעמיים אות אלף בשם האדם מלמד על נתינה רבה שלו כלפי זולתו.




ב.

בית הקיבול לאותיות שאחריה והיא בנויה מהאותיות ד' ו-ו', נמצאת בספירת החסד להוריד את החסד מטה ושואבת עם קוצה מספירת החכמה שנאמר "בחכמה יבנה בית" כלומר בספירת החכמה.

בה נפתח בראשית ובה הומלכה המילה ברכה.

המילה בראשית היא ב' ראשית, כלומר שאות זו היא הראשית של כל המציאויות שהיו בפוטנציאל שלהם באות א'.




ג.

הגימל יושבת בספירת הגבורה ומושכת מקוצה שהוא קוץ האות ו' שבה מספירת הבינה. בנויה מהאותיות ו' י'. היא הסוגרת את שלושת האותיות א ב ג של השם אב"ג ית"ץ מתוך התפילה שתיקן ר' נחוניא בן הקנה. בנומרולוגיה או בגימטריה קטנה האות גימל שווה למספר אחד עשרה בדומה לשם אדנות אשר גם הוא 11. באות זו הומלכה המילה גמול, מלשון גמילות חסדים לדלים והמילה דל מומלכת באות ד', על כן האות ג' קדמה ל-ד', כלומר שאין הדין יורד אלא בכדי לגמול לנברא על פי מידת הגמול לו ראוי אותו הנברא.




ד.

האות ד' באה מהמילה דלת ועליה כתוב "ואם דלת היא נצור עליה לוח ארז" (שיר השירים ח, ט) ואומר רש"י דלת הסובבת על צירה. ד' רוחות ישנם והם על פי סדר עמידת עשר הספירות, במזרח הכתר, בדרום החסד, בצפון הגבורה ובמערב המלכות. האות ד' יושבת בספירת התפארת והיא המכריעה בין האות ב' לאות ג'. האות ד' בנויה משני אותיות ו' ומרמזת כך על וו הקצוות שבה, האות ו' האופקית היא התפארת והאות ו' האנכית היא יסוד התפארת המשפיעה במלכות. גם המילה דלת כמו המילה גימל שווה בנומרולוגיה ל-11 כמניין אדנות. אם נוציא את האות ד' משדי יישאר יש ואם נוציא ד' מאדנות יישאר אין וזהו יש מאין.